1. על רמב״י ראו: אסתי אייזנמן, ספר אהבה בתענוגים- אנציקלופדיה מדעית ויהודית מן המאה הי״ד, (עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים), תשס״ב; אסתי אייזנמן, ״בין הפילוסופיה של הרמב״ם לקבלה בספר אהבה בתענוגים״, בתוך: הרמב״ם בנבכי הסוד: מחווה למשה חלמיש, עורכים: אברהם אלקיים ודב שוורץ, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תשס״ט, 70–57; Esti Eisenmann, “ ‘Ahabah ba-Ta'anugim’: A 14th Century Maimonidean Encyclopedia”, in: Traditions of Maimonideanism, ed. C. Frankel, Leiden – Boston: Brill, 2009, 213–222.

2. על תמונת העולם האסטרונומית של העולם היווני, ראו: עדו יעבץ, גלגלים ומזלות- פרקים בתולדות האסטרונומיה היוונית, אור-יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר ומאגנס, 2010. על אריסטו ראו: 136–151, על תלמי ראו: 206–208, 214–264, 274–283.

3. יש לציין שר׳ יצחק הישראלי מטולדו (ראשית המאה ה14) מציין שהוא ואחרים אינם מקבלים את מציאות יסוד האש. ראו: יצחק הישראלי, ספר יסוד עולם (ללא שם הוצאה), ברלין תקל״ז, דף יח ע״א.

4. ראו: אריסטו, מטאפיזיקה, יב:ח, 1073ב- 1044ב; יעבץ, גלגלים, 136–151.

5. ראו: רמב״ם, מוה״נ, (תרגום: מיכאל שוורץ), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשס״ג, ב:ד, 271–273; ב:ט, 284–285; ב:יא, 290; ב:כד, 337–339.

6. ראו: רמב״ם, מוה״נ, ב:ט, , 284–285.

7. ראו: רמב״ם, מוה״נ, א:א, 31, הערה 17.

8. ראו: דב שוורץ, ישן בקנקן חדש, ירושלים: מוסד ביאליק, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ״ז, 34; אוריאל סימון, ״ר׳ אברהם אבן עזרא- המפרש שהיה למפורש״, בתוך: המקרא בראי מפרשיו: ספר הזיכרון לשרה קמין, עורכת: שרה יפת, ירושלים: מאגנס, תשנ״ד, 367–411; שלמה סלע, אסטרולוגיה ופרשנות המקרא בהגותו של ר׳ אברהם אבן עזרא רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תש״ס, 353–354.

9. ראו: ראב״ע, פירוש לבראשית א:ו, בתוך: תורת חיים: חמישה חומשי תורה, מהדיר: מרדכי ליב קצנלנבוגן, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ״ג, יג- יד. ההדגשות הן שלי.

10. ראו: רמב״ם, מוה״נ, 364–366; והשוו: שרה קליין ברסלבי, פירוש הרמב״ם לסיפור בריאת העולם, ירושלים: ראובן מס, תשמ״ח, 160–174.

11. ראו: ראב״ע, פירוש לתהילים קמח:ב, בתוך: מקראות גדולות, תל אביב: יצוא ספרי קודש, תשכ״ג, דף צ ע״ב.

12. בכמה מפירושיו של ראב״ע עולה שהעולם העליון כולל גם את האש והאויר, למשל בפירוש לדניאל י:כא (ראו להלן), והשוו לפרשנותו לשמות ג:טו (ראו להלן) שם כנראה כל היסודות שייכים לעולם השפל.

13. והשוו: ראב״ע, הפירוש לתהילים קלו:ה, מקראות גדולות, דף פד ע״א: ׳לעושה – הכל דבק עם הודו זהו הרקיע שהוא שמי הארץ׳; הפירוש לנחמיה ט:ו, מקראות גדולות, דף צה ע״א: ׳השמים – הוא הרקיע. ו׳שמי השמים׳- הגלגלים העליונים׳; וכן ראב״ע, הפירוש לבראשית א:יד, תורת חיים, כא- כב, בו הוא מפרש את הפסוק ׳ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה׳: ׳והנה הכתוב אומר: ׳ברקיע השמים׳, שיורה שיש שמים למעלה ממנו. וכן שמי השמים (נחמיה ט:ו)׳. כך ניתן להסביר מדוע בפירוש זה לפסוק הוא דוחה את פירוש החכם הספרדי: ׳אמר חכם גדול ספרדי כי הרקיע נחלק על שמנה חלקים לשבעה הכוכבים וגלגל המזלות. וזה לא יתכן כי אין גוף למעלה מגלגל המזלות. והנה הכתוב אומר ברקיע השמים שיורה שיש שמים למעלה ממנו...׳. החכם הספרדי טען שהרקיע הוא שבעת כוכבי הלכת וגלגל כוכבי השבת. אולם ראב״ע טוען שהמקרא המצהיר במילים ׳רקיע השמים׳ שיש שמים מעל הרקיע, אולם כיון שמעל לגלגלים אין גופות הפירוש של חכם ספרדי זה לא ייתכן. אם כן, בעוד החכם הספרדי מזהה את הרקיע עם עולם הגלגלים, ובהסבר זה לא ניתן להבין מה הם השמים שמעל לרקיע, הרי שראב״ע מזהה את הרקיע עם האויר, וכך יכול לטעון שהשמים או שמי השמים הם עולם הגלגלים. בהתאם הוא מסביר ש׳הנכון בעיני שהשמש והלבנה וכל הכוכבים הם מאירות ברקיע׳, קרי למרות שהשמש אינה ברקיע, הוא האויר, אלא בשמים, הכתוב מייחס אותה לרקיע כי שם נראה אורה.

14. ראו: רמב״ם, מוה״נ,ב:ל, 365.

15. ראו: רמב״ם, מוה״נ, ב:ט, 284.

16. יצחק אברבנאל מעיד בפירוש לבראשית א:ו-ח, בתוך: פירוש האברבנאל לתורה, מהדיר: יהודה שביב, ירושלים: הוצאת ספרים חורב, תשס״ז, 62, שדעה זו: ׳היה דעת המורה, ואחריהם בפיהם ירצו סלה (עפי׳ תה׳ מט:יד)- אבן תבון, ואבן כספי, ואבן לטיף ונרבוני, ואלבלאג, ואחרים מלבד אלה, קיימו וקבלו הדעת הזה עליהם ועל זרעם אמונה קיימת׳. מלבד אלו שמציין אברבנאל יש להוסיף גם את ר׳ לוי בן אברהם, לוית חן- החלק השלישי מן המאמר השישי: מעשה בראשית, מהדיר: חיים קרייסל, ירושלים: האיגוד העולמי למדעי ההיהדות, תשס״ד, 276; רד״ק, הפירוש לירמיהו י:יג, מקראות גדולות, דף קיב, ע״ב; רמב״י, אב״ת, כ״י סנט פטרבורג, האקדמיה הרוסית, המכון ללימודים מתקדמים, 9 (ס׳ 69241), דף 51ב- 52א. כל ההפניות במאמר תהיינה לפי מספרי העמודים של כתב יד זה, אך הציטוטים יהיו על סמך מהדורה מדעית שאני עובדת עליה המשלבת את כל ארבעת כתבי היד תוך ניסיון לחתור לגרסה המקורית על פי ההקשר ועדויות הנוסח של עדי כ״י האחרים. לפרטים על שאר כתבי היד וההבדלים ביניהם ראו: אייזנמן, ספר אהבה בתענוגים, 6–7; ר׳ יוסף אלבו, ספר העיקרים, ורשא: דפוס גאלדמאן, תרל״ז, ג:ג, דף קד ע״א; ספורנו, הפירוש על בראשית א:ו, תורת חיים, יג; ועוד אחרים. בעיה נוספת הקשורה לבריאת הגלגלים היא קיום הזמן לפני היות עולם הגלגלים והמאורות. בעיה זו אינה מעניינו של מאמר זה, ועליה ראו: שרה קליין ברסלבי, ״מציאות הזמן והימים הראשונים לבריאה בפילוסופיה היהודית של ימי-הביניים״, תרביץ, מה (תשל״ו), 106–127.

17. ראו: Edward Grant, Planets, Stars, and Orbs: The Medieval Cosmos: 1200–1687, Cambridge: Cambridge University Press, 1994, 95–103.

18. ראו: גרנט, פלנטות, 103–104.

19. ראו: José Luis Mancha and Gad Freudenthal, “Levi ben Gershom's Criticism of Ptolemy's Astronomy”, Aleph, 5 (2004), 35–167.

20. ראו: רלב״ג, מלחמות השם (מהד׳ דפוס צלום), ריוא די טרינטו, ש״ך, ו ח״ב, ז, דף סט ע״א: ׳רקיע יאמר ענינו על כל דבר נרקע שומר תמונתו, אמר: ׳וירקעו את פחי הזהב׳ (שמ׳ לט:ג), ׳רקעי פחים׳ (במ׳ יז:ג), ׳לרקע הארץ על המים׳ (תה׳ קלו:ו), רוצה לומר שכבר רקע בה חלק מה יגבה על המים היסודיים, והוא הגובה אשר בחלק הנגלה מהארץ אשר היא כלי לא ישלם אלא בו לזה החלק ההגדלות, כמו שקדם. ומזה הענין: ׳תרקיע עמו לשחקים׳ (איו׳ לז:יח). ואולם שם הרקיע תמצאהו מיוחד בלשוננו לגרם השמימיי, אמר: ׳יהי מאורות ברקיע השמים, ויתן אותם ברקיע השמים׳ (בר׳ א:יז). ומה הענין אמרו: ׳על פני רקיע השמים׳ (שם, כ), כי העוף יעופף למעלה מהארץ אל צד שטח המים שהוא סבובי, ולא יתנועע בזאת התנועה תנועה ישרה למטה או למעלה, כמו הענין בחלקי היסודות. ומזה הענין הוא אמרו: ׳יהי רקיע בתוך המים׳ (בר׳ א:ו), והם הגלגלים. והנה נבראו ראשונה בסבה ובטבע מניעי הגרמים השמימיים, כי הם סבה וצורה ושלמות להם, והנה הצורה היא הקודמת במציאות, ואם היא מאוחרת בהוייה. ואולם אמר בתוך המים, לפי שכבר התבאר ששם היה גשם בלתי שומר תמונתו נתהוו ממנו העליונים והתחתונים, וכבר ייוחס בלשוננו הענין הבלתי עומד בתכונה אחת אל המים, אמר: ׳כמים מגרים׳ (מי׳ א:ד), ׳וימס לבב העם ויהי למים׳ (יהו׳ ז:ה), הנה ייחס לבבם למים לרכותו ולקלות התפעלותו. ולפי זה הענין היה מיוחס למים הגשם אשר אין לו טבע שישמור תמונתו. הוא מה שאמר דוד: ׳הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים׳ (תה׳ קמח:ד), והוא הגשם הבלתי שומר תמונתו אשר על הגלגלים, כדי שלא יבאו כל תנועות קצתם לקצת; והשוו: פירוש הרלב״ג לבראשית א:ו, מהדיר: יעקב לייב לוי, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ״ו, כח: ׳רקיע הוא הגרם השמימי. והמים הוא הגשם הבלתי שומר תמונתו אשר הוא בין קצת הגלגלים לקצת, כמו שבארנו חיוב מציאותו בחלק הראשון מהמאמר החמישי מספר מלחמות השם׳; והשוו: שם, לא: ׳אמר השם ית׳ שיהיה גרם שמימי מקצת הגשם הבלתי שומר תמונתו, הנקרא בזה המשל מים, ושיהיה נברא טבע מבדיל בין החלק ממנו אשר למטה מהרקיע ובין החלק ממנו אשר מלמעלה לרקיע׳.

21. ראו: אברבנאל, הפירוש לבראשית א:ו-ח, 60: ׳הנה לרלב״ג השיג סכלות קנייני- טוב העדרו ממציאותו- בהנחתו חומר בלתי שומר תמונתו, כי בו הנה הוא בלתי שומר אמונתו, לפי שזה הדעת הנפסד הביא להאמין בריאת העולם יש מיש׳.

22. אברבנאל, הפירוש לבראשית, א:ו:ח, 66–68.

23. ראו: ר׳ יצחק הישראלי, ספר יסוד עולם, דף יט ע״ב- כ ע״א: ׳הוי יודע כי שטח עקמומית גלגל הירח הוא שקראו הכתוב ׳רקיע׳ באומרו :׳יהי רקיע בתוך המים׳ (בר׳ א:ו), והאלהים קראו שמים שנאמר: ׳ויקרא אלוהים לרקיע שמים׳ (שם, ח). וכן נקרא השמים באומרו: ׳ויתן אותם ברקיע השמים להאיר על הארץ׳ (שם, יז), כי הכותב דבר עם המון העם החושבים לפי הנראה להם [...] ועתה הוי יודע שכל הגמגומים האלה שאמרו (=הפירושים שנתנו רמב״ם ראב״ע ואחרים לרקיע שבתוך המים) הם היתול ואין בהם מועיל. והאמת בזאת הפרשה הבא לפי נוהג העולם ולפי פשט הכתובים בלי שום בלבול ובלי שום גמגום הוא מה שיסדתי תחילה ואמרתי כי הרקיע שעליו אמר הכתוב: ׳יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׳ הוא שטח עקמומית גלגל הלבנה שהכתוב קראו שמים: שנאמר: ׳וקרא אלהים לרקיע שמים׳. וכל מים האמורים בפרשה אינם מעין אותם האמורים בפרשה שלפניה, ר״ל אינם מים ממש, אלא שם כינוי הוא ליסוד שכולל עצם השמים וכל צבאם ויסודות העולם התחתון וכל ההווה מהם והוא הגוף המוחלט והוא הדבר שחכמי הדור יקראו אותו חומר׳. יש לציין שגם יצחק אלבלג מפרש מים עליונים ותחתונים כרומז לכל הצורות. ראו: אלבלג, ספר תקון הדעות, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשל״ג, 24–35. וראו התייחסותו של האברבנאל לפירוש הישראלי, פירוש האברבנאל לתורה, 60–61; וראו עוד הישראלי במאמר: יצחק צבי לנגרמן, ״מעשה הרקיע: ר׳ חיים ישראלי, ר׳ יצחק ישראלי והרמב״ם״, ספר היובל לשלמה פינס במלאת לו שמונים שנה, עורכים: משה אידל, זאב הרוי, אליעזר שביד, ירושלים (חסר מו״ל), תשמ״ח, חלק א, 461–476.

24. ר׳ יצחק עראמה, עקידת יצחק (מהד׳ פרעסבורג), ירושלים: דפוס אופסט ישראל-אמריקה, ת״א, תשכ״א, ח״א (ספר בראשית), שער ג, דף כז ע״א: ו׳היותר קרוב אל הדעת ואל ישוב הכתובים הוא מה שכתב הוא שם שהרקיע הזה הוא כמשמעו נאמר על שטח קערירות גלגל הלבנה שהוא המבדיל בין הנמצאות העליונות ממנו. ובין הנמצאות אשר תחתיו. והנמצאות האלו כנה אותם הכתוב בשם מים כמו שנמצאו הכתובים הבאים בלשון הזה על ענינים רבים׳. יש לציין שגם הר״ן בדרוש הראשון מסביר שהרקיע שנברא ביום השני הם הגלגלים, אך לא מתייחס לבעיית המים שמעל לשמים. ראו: הר״ן, דרשות (מהד׳ פלדמן), ירושלים: מכון שלם, תשל״ז, דרוש ראשון, יד.

25. גרנט, פלנטות, 221, Ruth Glasner, “The Question of Celestial Matter in the Hebrew Encyclopedias”, in: The Medieval Hebrew Encyclopedias of Science and Philosophy, ed: S. Harvey, Dordrecht: Kluwer Academic Publishers, 2000, 316–320.

26. ראו: ראב״ע, פירוש לתהילים, מקראות גדולות, דף ה׳ ע״א. על הגלגל התשיעי והעשירי בכתביו של ראב״ע ראו גם: Josefina Rodríguez Arribas, “Significance of the Equinoxes in Abraham Ibn Ezra's Cosmology”, Helmántica, 175 (2007), 115–140.

27. ראו: ראב״ע, הפירוש הארוך לספר שמות, רעה.

28. ראב״ע, הפירוש הארוך לספר שמות, לה.

29. ראב״ע, אגרת חי בן מקיץ, בתוך: י׳ לוין (עורך), ילקוט אבן עזרא, חיפה: ניו-יורק- קרן ישראל מץ, 1985, 131; והשוו י׳ כהן, הגותו הפילוסופית של ר׳ אברהם אבן עזרא, ראשון לציון: שי הוצאה לאור, 1996, 102.

30. ראו: רשב״ג, כתר מלכות, בתוך: השירה העברית בספרד ובפרובאנס, עורך: , ח׳ שירמן, א, ירושלים ותל אביב: מוסד ביאליק ודביר, תשי״ט, מהדורה שניה, 271: ׳מִי יָבִין סוֹדוֹת בְּרִיאוֹתֶךָ, בַּהֲרִימְךָ עַל גַּלְגַּל הַתְשִׁיעִי גַּלְגַּל הַשֵּׂכֶל, הוּא הָהֵיכָל לִפְנָי? / הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַיְיָ! וְהוֹא הַגַּלְגַּל הַנַּעֲלֶה עֶל כָּל-עֶלְיוֹן / אֲשֶׁר לֹא יַשִּׂיגֵהוּ רַעֲיוֹן / וְשָׁם הַחֶביוֹן / אֲשֶׁר הוּא לִכְבוֹדְךָ לְאַפִּרְיוֹן [...] מִי יַעֲמִיק לְמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ מִזִּיו גַּלְגַּל הַשֵּׂכֶל זֹהַר הַנְּשָׁמוֹת / וְהַנְּפָשׁוֹת הָרָמוֹת? הֵם מַלְאֲכֵי רְצוֹנֶךָ / מְשָׁרְתֵי פָנֶיךָ׳. אצל רשב״ג כסא הכבוד הוא למעלה מהגלגל העשירי, אך הוא אינו מתואר כגלגל. ראו שם, 272: ׳ מִי יָבוֹא עַד תְּכוּנָתֶךָ, בְּהַגְבִּיהֲךָ לְמַעְלַה מִגַּלְגַּל הַשֵּׂכֶל כִּסֵּא הַכָּבוֹד / אֲשֶׁר שָׁם נְוֵה הַחֶבְיוֹן וְהָהוֹד / וְשָׁם הַסּוֹד וְהַיְּסוֹד / וְעָדָיו יָגִּיעַ הַשֵּׂכֶל וְיַעֲמֹד? וּמִלְמַעְלָה גָאִיתָ וְעָלִיתָ עַל כֵּס תַּעֲצוּמָךְ / וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ׳. אצל ראב״ע הגלגל העשירי, כפי שנראה, קשור לכסא הכבוד עצמו.

31. ראו: ראב״ע, הפירוש לדניאל, מקראות גדולות, דף עד ע״א. (ההדגשות הן שלי).

32. בעוד שבפירוש הארוך לספר שמות ג:טו המלאכים הם חלק מעולם הכבוד עצמו. על הפירוש לשמות ראו להלן.

33. ראו: ראב״ע, הפירוש הארוך לספר שמות, תורת חיים, לז.

34. ראו: רמב״ם, מוה״נ, א: ט, 43–44. והשוו: שם, א:ע, 184.

35. כך למשל אבן שפרוט מזהה בין השניים. ראו: שוורץ, ישן בקנקן חדש, 170–171.

36. ראו: ראב״ע, הפירוש הארוך לספר שמות, תורת חיים, עג- עד.

37. ראו: ראב״ע, הפירוש לבראשית ג:כג, תורת חיים, סז: ׳ומלת כרובים י״א כנערים, תרגום ארמית ׳כרביא׳, ולפי דעתי שהיא מלת כלל צורות כולם׳; הפירוש הארוך לשמות כה:יח, תורת חיים, צג- צד: ׳כאשר חפשתי על מלת כרובים הנה הוא צורות. כמו ׳את כרוב ממשח הסוכך׳ (יח׳ כח:יד), אמר יחזקאל כי ראה ד׳ פנים לחיה ואחד מהם פני שור. ובמקום אמר על החיה בעצמה תחת שור פני הכרוב. והטעם הצורה שהזכיר בפעם הראשונה ואמר באחרונה: ׳היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה׳ (שם, י:כ). וקרא כל הד׳ כרובים, והנה הכ״ף שורש׳; והשוו: ראב״ע, הפירוש הארוך לשמות לג:כא, תורת חיים, רטו: ׳על כן צורת הכרובים׳.

38. ראו: ראב״ע, הפירוש הארוך לשמות כ:ג, תורת חיים, רסד: ׳ואין תמונות בשמים רק שמונה וארבעים צורות. וחכמי הצורות עושים דברים אשר לא כן ומעשיהם קרובים לעבודה זרה׳; הפרוש הארוך לשמות לג:כא, תורת חיים, רטו: ׳ודע כי כל הצמחים והחיים בארץ והעוף והבהמה והחיה והרמש וכל אדם קשורים בעליונים. כי הכללים קשורים בארבעים ושמונה צורות הגלגל. וזהו אשר חלק ה׳ אלהיך אותם לכל העמים׳; קהלת ג:א, מקראות גדולות, דף א ע״ב: ׳ויש אומרים כי אלה השמנה ועשרים עתים כנגד כ״ח צורות גלגל המזלות שהלבנה נראית בו׳; והשוו: הפירוש לדברים לב:לט, תורת חיים, רפט: ׳הנה גם התורה ביארה למשכיל דבר עץ החיים והנה יש כח לנצח הכרובים׳. וראו: סלע, אסטרולוגיה, 34–37; שוורץ, אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תשנ״ט, 68. וכך אכן מפרש ר׳ יוסף ב״ר אליעזר טוב עלם, ראו: אוצר מפרשי התורה: ספר מרגליות טובה, ירושלים (חסר מו״ל), תשמ״ג, עד: ׳כי החיות שהזכיר יחזקאל הם הורות שבגלגל השמיני או הם שבעת המשרתים׳.

39. רמב״ם, מוה״נ, ג:ב, 429–431.

40. ראו: שמואל אבן תבון, מאמר יקוו המים, פרסבורג: עדלער פאן שמיד, 1837, 47–48.

41. ראו: הנרבוני, פירוש למוה״נ ג:ז, וינה (חסר מו״ל), תרי״ב, דף מח ע״א- ע״ב.

42. ראו: הנרבוני, פירוש למוה״נ ג:ב, דף מז ע״א.

43. ראו: הנרבוני, פירוש למוה״נ ג:ז, דף מח ע״א- ע״ב.

44. ראו: אפודי, פירוש למוה״נ ג:ב, בתוך:מורה נבוכים עם ארבעה מפרשי הרמב״ם, ירושלים, תש״ך (חסר מו״ל), דף ה׳ ע״א; והשוו גד פרוידנטל, ״ארבעת הכדורים בשמים של הרמב״ם: ארבע הערות (מורה הנבוכים, חלק ב, פרקים ט-י)״, בתוך: הרמב״ם: שמרנות, מקוריות מהפכנות, עורך: אביעזר רביצקי, ירושלים: זלמן שזר, תשס״ט, חלק ב, 510–511.

45. ראו: אפודי, פירוש למוה״נ ג:ז, ארבעה מפרשי הרמב״ם, דף ח ע״ב- דף ט ע״א.

46. ראו: שם טוב אבן שם טוב, פירוש למוה״נ ג:ב , ארבעה מפרשי הרמב״ם, דף ה ע״א והפירוש למוה״נ ג:ז, דף ח ע״ב- דף ט ע״א.

47. ראו: קרשקש, פירוש למוה״נ ג:ז, ארבעה מפרשי הרמב״ם, דף ח ע״ב- דף ט ע״א.

48. ראו: יוסף אבן כספי, מנורת הכסף, מעשה מרכבה, בתוך: מקראות גדולות הכתר לספר יחזקאל (מהדיר מ׳ כהן), רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, 2000, 337: ׳נדמה ליחזקאל, שראה על שטח העגלה, שהוא גבנונית הגשם השמיימי, כסא שהוא מראה אבן ספיר. ובאמת אין שם גשם למעלה מגבנונית הכדור היומי, גם לא שכל קרוב זולת השכל הפועל׳.

49. ראו פירושיהם על פירוש הראב״ע לשמות כד:י, אוצר מפרשי התורה, שמואל אבן מוטוט: ׳צבא השמים הוא הכסא, ר״ל, התשיעי המניע התנועה העצומה כי גם הוא יקרא כסא לפי האמת כי שם תחילת הכח. וזה הכסא נטוי על השמים הנראים, הם השבעה כוכבי לכת והשמיני שעליהם כי הם נראים בגלגל הכוכבים שבהם והיא החיה הגבנונית העליונה ממנו הוא הרקיע, והכסא הוא התשיעי שהוא לדעת החכם ז״ל כדמות גלגל... ולפי שאינו ממין גרמי השמים, אמר בו דמות כסא׳; יוסף עלם טוב: ׳רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה׳ (יח׳ א:כב), וזה הרקיע הוא הגלגל השמיני בעצמו, וכתיב: ׳וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא׳ (שם, א::כו) והוא הגלגל התשיעי׳.

50. ראו: גרנט, פלנטות, 98–104.

51. תרגום שלי על סמך: Thomas Aquinas, Summa Theologiae, pt I. qu. 68, art I, Westminster: Christians Classics, 1981, 338–339.

52. על שמי השמים ראו להלן.

53. ראו: אקוינס, סומה תיאולוגיה, 339.

54. העדפתי בתרגום את השימוש במונח העברי הימי ביניימי ׳ספירי׳ על פני המונח המודרני ׳שקוף׳.

55. ראו: אקוינס, סומה תיאולוגיה, טענה 2, 340.

56. המילים: ׳כעין הקרח הנורא׳ (יח׳ א:כב), מתורגמים בוולגטה ל: quasi aspectus cristalli horribilis, ולכן ברור שתומאס רומז לרקיע זה.

57. ראו: אקוינס, סומה תיאולוגיה, טענה 2, 342.

58. ראו: גרנט, פלנטות, 321.

59. ראו: גרנט, פלנטות, 315–316.

60. ראו: גרנט, פלנטות, 220–230, גלזנר, החומר השמיימי, 316–320.

61. ראו: גרנט, פלנטות, 371–374.

62. ראו למשל: אקוינס, סומה תיאולוגיה, שאלה 61, מאמר 4, 304: ׳מתאים היה למלאכים להיברא בשמים הגבוהים ביותר (superius caelum) בהנהיגם את כל הטבע הגופני׳.

63. ראו למשל: אקוינס, סומה תיאולוגיה, שאלה 66, מאמר 3, 332:׳ שמי השמים (caelum Empyreum) אינם נעים (non est mobile), משום שאם היה כך, תנועתם היתה תלויה בתנועת גוף נראה (corporis apparentis) אחר׳.

64. לדעות של רמב״ם ואבן רשד, ראו: גלזנר, החומר השמיימי, 316–322. יש לציין שלמרות שאבן רשד ראה בחומרי השמים והארץ חומרים הנאמרים בקדימה ואיחור הרי שהוא גם דיבר על שיתוף השם שביניהם ראו: אבן רשד, מאמר בעצם הגלגל, בתוך: Arthur Hymann, Avveroes De Subtantia Orbis: Critical Edition of the Hebrew Text with English Translation and Commentary, Cambridge, Massachusetts and Jerusalem, 1986, מאמר ראשון, (יג, שורה 13- יד שורה 17): ׳האם ההיולי והצורה אשר בכאן אחדים במין עם אשר שם, או מתחלפים במין או מתחלפים בפחות ויתר. ואם היו מתחלפים במין, הנה שם גשמות נאמר עליהם בשתוף השם, ואם במין מהקדימה והאיחור ואולם היות שני הטבעיים האלו הנמצאים בגשמים האלו בלתי מסכימים במין, הוא מבואר בנפשו׳.

65. ראו: אב״ת, דף 14ב. השוו: אסתי אייזנמן, ״יסודות, מזג והעצם המורכב במשנתו של רמב״י״, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כב-כג (תשע״א), 215–231.

66. ראו: גרנט, פלנטות, 119–120.

67. 4:2 b486. וראו יעבץ, גלגלים, 136–151.

68. דרך זו אופיינית לרמב״י. ראו: Esti Eisenmann, “Ahavah ba-Ta^canugim: A Fourteenth-Century Encyclopedia of Science and Theology”, The Medieval Hebrew Encyclopedias of Science and Philosophy, ed: S. Harvey, Dordrecht: Kluwer Academic Publishers, 2000, 437–438.

69. ראו: אב״ת, דף 110ב–111א.

70. כפי שנראה, רמב״י מזכיר את העמדה הסכולסטית בנוגע לגלגל אחרון שאינו נח, ויתכן אפוא שדבריו כאן הן מעין ביקורת מובלעת על תיאוריה זו.

71. השוו עמדה זו של רמב״י עם דברי תומאס למעלה, לפיהם בגוף השלישי יש שמים שהם כולם שקופים, ויש שמים שחלקם שקופים וחלקם מאירים. וראו על כך עוד להלן.

72. ראו: אב״ת, דף 17ב.

73. ראו: ר׳ גלזנר, החומר השמיימי, 332.

74. והשוו: גד פרוידנטל, ארבעת הכדורים, 499–527.

75. השלמה על פי כ״י אוקספורד בודלי, קטלוג נויבאואר 1292, (ס׳ 22106 במכון לתצלומי כתבי יד).

76. ראו: אב״ת, דף 111א–111ב.

77. בכ״י רשום ״הוא״. תיקנתי על פי כ״י אוקספורד בודלי.

78. ראו: אב״ת, דף 111ב. ההדגשות הן שלי.

79. ראו: גלזנר, החומר השמיימי, 332–333.

80. רמב״י מצטט ככל הנראה ממאמר בעצם הגלגל, מאמר שני, לג, שורה 146: ׳אמר בו אריסטו בספר הב״ח שטבעו דומה בסוג לטבע הארץ יותר משאר הכוכבים׳. מראה מקום זה לא נמצא אצלנו בספר ב״ח. ראו גם שם, בתרגום האנגלי, 94, הערה 74.

81. ראו: אב״ת, דף 110ב.

82. ראו: אב״ת, דף 110א.

83. ראו: רמב״ם, מוה״נ, א:עב, 197–198.

84. במאמר השמיני של החלק הראשון של אב״ת.

85. ראו: אב״ת, דף 119א–119ב.

86. דעה קרובה אצל נמצאת ר׳ שמעון בן צמח דוראן, ולפי נ׳ אריאלי מקורה של התפיסה הוא באלברטוס מגנוס ובתומאס אקוינס. בעצמי לא מצאתי מקור דומה אצל תומאס. על כך ראו: נ׳ אריאלי, משנתו הפלוסופית של ר׳ שמעון בן צמח דוראן (הרשב״ץ), (עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים), 1976, 185–187.

87. ראו: אב״ת, דף 110ב.

88. ראו: אב״ת, דף 114ב.

89. בכ״י רשום ״בסבתו״. תיקנתי על פי כ״י אוקספורד בודלי.

90. בכ״י רשום ״במציאות״. תיקנתי על פי כ״י אוקספורד בודלי.

91. ראו: אב״ת, דף 114ב–115א. ההדגשות הן שלי.

92. כתלמיד רחוק של הרמב״ן ייתכן שעמדותיו של רמב״י מושפעות גם מן הקבלה. הרמב״ן, בפירוש לבראשית א:ח תורת חיים, טו, כותב: ׳אבל יותר נכון לפי פשט הכתובים שנאמר כי השמים הנזכרים בפסוק הראשון הם השמים העליונים אינם מכלל הגלגלים, אבל הם למעלה מן המרכבה, כענין ׳ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה׳ (יח׳ א כב), ומהם נקרא הקב״ה ׳רוכב שמים׳ (דב׳ לג כו), ולא סיפר הכתוב בבריאתם דבר, כאשר לא הזכיר המלאכים וחיות המרכבה וכל דבר נפרד שאינו בעל גוף, רק הזכיר בשמים שהם נבראים, כלומר שקדמותם אפס. [...] ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים ומאמר זה יתפשט לכדורי הגלגלים שבהם תחתונים ועליונים, נקראים ׳שמי השמים׳, כדכתיב (תה׳ קמח ג -ד): ׳הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים׳. אבל השמים הנזכרים בראשון ששם כסאו של הקב״ה, דכתיב (יש׳ סו א): ׳השמים כסאי׳, הם הנזכרים בתחלת זה המזמור (תה׳ קמח א -ב): ׳הללו את ה׳ מן השמים הללוהו במרומים הללוהו כל מלאכיו׳. וזה הלשון נכון בפשט הכתוב, עם מה שיש עוד בשם השמים ובשם הכסא סוד נשגב ונעלם, כי יש שמים לשמים וכסא לכסא׳.

93. גרנט, פלנטות, 526–545.